לרפואת שלימה
לאה מירים בת פנינה
דבורה בת אסתר רחל
רחל אסתר בת פנינה
רוברט גולדן
אילנה בת סעידה
מיכאל בן שרה
אוזי עזולי בן סעידה
|
|
 השתדלות, אמונה, ובטחון בהשם / הרב דוב אברהם בן-שור
כתוב במס' ברכות (י/ב), "ששה דברים עשה חזקיהו המלך על ג' הודו לו ... גנז ספר רפאות והודו לו ..." וקשה לרמב"ם ז"ל שהקשה למה לא גונזים את הלחם לפני חולי הרעבון? כלומר, העולם עומד בחוקי הטבע, גם באכילה וגם ברפואה. אך חזקיהו המלך יכול לגנוז משהו שיועיל, שמציל נפשות ועוד יותר אך הז"ל הודו לו על דבר כזה? מה אם המצווה שמירת הנפש? מה אם השתדלות? ועוד יותר קשה, למה היה מותר בזמן שלמה המלך עד חזקיהו המלך להשתמש בו (ובזה גם אפשר להוסיף את עינן הנחש הנחושת שמזמן משה רבינו היה מותר)? ואדרבא, רואים שהז"ל לא הודו לחזקיהו המלך כאשר הוא כן עשה השתדלות (סתם מי גיחון, קצץ דלתות ההיכל, ועשה שנת עיבור בניסן). כולו היה השתדלות יעלה ביותר, אבל בכל זאת חכמינו לא הודו לו. קשה.
למדתי תירוץ ממורי ורבי צז"ל, ואני מקצר. חזקיהו המלך, בתור מורא דאתרא של עם ישראל, היה בידו לרומם ולהפיל רמת אמונה ובטחון בה' בדורו.כמובן כל דור לא באותו רמה מדורות אחרות, כמו כל קהל או כל אחד בדור לא באותו רמה אבל אחריות למנהיג להעריך איפה הקהל שלו נמצא ולהניע אותו בכיוון החיובי, לעולם לקחת ציבורו ולרומם אותו. להיות חזק באמונה ובביטחון בה', חייבים להתאמן ולהתעמל כמו בגוף, ואפילו עוד יותר. כמו כתב דוד המלך, "קוה אל-ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל-ה'." כלומר, תבטח בהקב"ה, אבל אם קשה לך, תתחזק ותאמץ לבך, תתרומם, ואז תבטח בו.
>>להמשיך
 פורים ומלחמת עמלק / הרב יוסף מלכה
.איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני
.שאלו בגמרא, למה לא נכתב היחוס עד בנימין? ותירצו בגמרא שנקרא בן יאיר- שהאיר עיניהם של ישראל בתפילה, בן שמעי ששמע אל תפילתו
.לכאורה, השאלה הנשאלת הייתה מדוע נכתב היחוס של מרדכי אל שמעי בן גרא שהוא הרי קלל את דוד המלך והתחייב במיתה על שקלל משיח ה' ולמה יחסו את מרדכי אליו ולא אל שאול שהרי מרדכי מתייחס לקיש שהיה אביו של שאול
>>להמשיך
 הלכה ורפוא - מאמר א / הרב אריאל ישורון
.עולם המדע והטכנולוגיה מתקדם ומתפתח בקצב גובר והולך, מחקר רודף מחקר וחדשים לבקרים מתפרסמים הממצאים - פרי הקדמה המדעית טכנולוגית. תופעה ברוכה זו מעמידה את הבעיות והפתרונות המדעיות כאחד בראש סדר היום ההלכתי - רבני, ודורשת התייחסות פסיקתית
.המאמרים הבאים ידונו בעיקר בהיבטים המעשיים ובהצעת פתרונות פרקטיות לבעיות בתחום הרפואה והלכה. מאמר זה ישמש כהקדמה לנושא כולו ויוקדש ליחס בין דת למדע
>>להמשיך
חברת ישראל: המלך ערום / הרב דוב אברהם בן-שור
פעם הכרתי זוג שהנישואין שלהם לא היו מוצלחים. בדרך כלל כאשר יש בעיות בנישואין, יש לשני הצדדים חלק בזה, וגם בנישואין אלו היה נבון כלל זה. אבל בזמן שאני פגשתי אותם האישה עשתה הכל שביכולתה להרוס את הנישואין (חוץ מלהתגרש). היא הייתה גסה ומגדפת, ובגדה בבעלה בקביעות באופן נפשי וגם גופני. אפילו שבשבילה כבר לא היה סיכוי לנישואים אלו היא סירבה לנטוש אותו לגמרי. כנגד זה היא האשימה אותו באי נאמנות ובגידה שהיא בעצמה ביצעה. לאיזו שהיא סיבה היא רצתה שדווקא בעלה יזום את סיום הנישואין.
אבל הבעל היה "עיור כפייתי." בקביעות הוא התעלם מכל השחיתויות שלה, והתייחס אליה בעדינות מֵהַפָחָד שיעשה או יגיד דבר שיכול להרחיק אותה יותר ממנו. הוא נסה להחזיר אותה אליו כל הזמן. ההשתדלות שלו הייתה כשלון גמור. נראה שכמה שהשתדל יותר לרדוף אחריה יותר היא נצלה את נאמנותו והמשיכה להתעלל בו.
היה זה הרבה זמן שעבר לפני שהוא התעורר והבין שהם בעצם לא היו נישואים כלל. במשך הזמן הזה היחס והמצב ביניהם היה מאוד מקולקל ולא הייתה שום אפשרות לפיוס או אפילו לדו-שיח רגיל. לא הייתה אפילו אפשרות להיפרד בנעימות. כמובן שהגירושין היו מכוערים מאד.
המחנה הדתי לאומי הוא הבעל המסכן הזה. כמה, אנשי האמונה, שהם מנסים, הם לא מצליחים למצוא לעצמם לגיטימציה בעיני ה"שותפים" שלהם במדינת ישראל. מפחדים להיראות כ"קיצונים," מפחדים "להרחיק את הציבור," הם בקביעות מתחמקים מיוזמתם ומחלישים מסרים. הם נותנים רשות ליריבים להתעלל בהם ולבגוד בהם פעם אחרי פעם. ראשי המחנה הדתי לאומי ברדפם אחרי פיוס ופשרה (מתוך כוונה טובה) הם בעצם גורמים לפיוס המיוחל להתרחק יותר.
הגיע הזמן, כבר מזמן הגיע הזמן, להתעורר. אם המחנה הדתי לאומי רוצה ששאר העם ייקח אותם ברצינות אז הוא צריך לקחת את עצמו ברצינות ולדרוש את המגיע לו.
>>להמשיך
 ?שמחה מהי / הרב משה פינחס
.בטור זה נשתדל בחודשים הקרובים, בע"ה, לעמוד על עניינים הקשורים בשמחה ובחיי יום יום, בחגים ובמועדי ישראל, ובאירועים מיוחדים שהתורה מחייבת בהם שמחה מיוחדת
?כפתיחה לכל "מסכת שמחות" זו, עלינו להגדיר תחילה, מהו שורש השמחה ומהי ענינה
!!ככלל, לשמחה יש התייחסויות שונות - אנשים שונים מתייסים לשמחה כל אחד בדרכו הוא -חלקם בצורתה הפנימית וחלקם משאירים את השמחה רק בצורתה החיצונית, ולצערינו, אף "גולשים" למצבים שאין בינם לבין השמחה ולא כלום. ויתרה מזו, מצבים אלו אל נוגדים את הגישה התורנית לשמחה, שרואה את השמחה כרגש מבוקר לחלוטין, שעומד בכל דרישות ההלכה, ולא מתוך "דחק" אלא מתוך רחבות הנשמה בפנימיותה
>>להמשיך
 שורים: היהודי הנצחי / דוב בן שלמה
הייתי שם כאשר אברהם סנגר על סדום
מכאיב לי החבל שעקד את יצחק למזבח
אני נאבקתי עם המלאך על מי יעקוב גבר
מלאך ששינה את שמינו לישראל
אני צעקתי כשהמכות של אַחָי נחתו עלינו
ונמכר עם יוסף, עם אחיו, לעבדות
תקרית של נטייה, תעמיד, התגלות
החלטיות עימות
עמדתי מתחת הר סיני
;חיכיתי בציפיות
.ראיתי הסנה בער באש
וגם ראיתי שהסנה אינו אֻכל
;הייתי אחד מהמשוחררים
כשאני בהמשתוקקות אמצתי דברי מצווה
תקרית של כרונולוגיה, היסטוריה, ירושה
מורפולוגיה זמנית
אני יהודי
יהודי מתחסד מזלזל
שעומד בפני מוות
מאשר חיים
>>להמשיך
|
